• דקל שגיא

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

יום אחרי שהבאתי אותו הוא נבל לגמרי. המשכתי להשקות כי היה איתו עוד צמח בעציץ שנראה שטוב לו והשארתי את היבש שם. עברו חודשיים. הבוקר, קמתי להשקות וראיתי פרח חדש. הסתכלתי מקרוב יותר וראיתי "התפוצצות" של ניצנים חדשים סביבו. לקחתי מספריים וגזמתי את כל היבש ואת כל מה שלא היה שייך לפריחה החדשה, כיסיתי איתו את האדמה כדי שיתמוך בצמח ועצרתי להתבונן ולהקשיב. שמעתי בתוכי שיחה שהתקיימה כמה דקות קודם. היא נשמעה קצת כמו שהשכבה היבשה נראתה. הסתכלתי שוב על הצמח ואפשרתי לו להזכיר לי. להזכיר לי שדברים הם לרוב לא מה שהם נראים. שקושי, אתגר וחוסר ודאות הם דברים שאני מורגלת בהם ושהם תמיד מביאים התפוצצות של ניצנים חדשים.

יודעת שיש בי את זו שיודעת מתי ואיך ליזום ולדחוף ולהניע ומתי להמתין ולהניח לדברים להיכנס למסלול ואת זו שיודעת להקשיב למה שיש לפרח להגיד לה (במיוחד כשהיא לא מסוגלת לשמוע עצות) אז אני לוקחת לעצמי את הזמן להתבונן: על מה שפורח על מה שיבש על מה שאפשר להחזיר לאדמה ועל מה שלא. על ניצנים שממתינים לפרוח. על זרעים שייווצרו בנבילה הבאה. על מה שאני כן יכולה לעשות ועל המקומות שבהם עלי לשחרר.

יום מבורך לכולנו

בהצלחה

דקל


אם העסק או המיזם שלך צומח והגיע הזמן שלו לקבל מקום והשפעה משמעותיים בעולם, זה הזמן לעבור לכאן ולבדוק איתי איך אוכל לעזור לך