פחד מטכנולוגיה - אין דבר כזה?

"את טכנולוגית, זה בא לך בקלות. אני לא" שמעתי אותה וחייכתי. נזכרתי: "את לא יכולה להמשיך לעבוד כאן. בכל משמרת שלך המחשב קורס" (הבוס שלי כשהייתי מוקדנית בחברת אבטחה אחרי הצבא)

והיה גם: "אל תתקרבי למחשב שלי, בכל פעם שאת נוגעת בו, צריך טכנאי" (אבא שלי) אהה והיה גם: "שוב נגעת לי בטלפון? בכל פעם שאת עושה את זה, הוא משתגע"

(מי שהיה שותף לעשייה העסקית שלי)

עד שהיה לי מחשב משלי (שגם הוא התקלקל כמה פעמים עד שהתיידדנו)

מה השתנה?

הבנתי.

הבנתי שאני חייבת להתקדם וביקשתי עזרה ממישהו שבמשך שנה היה חונך הטכנולוגיה שלי.

בסוף אותה השנה ידעתי: לבנות אתרים, לערוך בוידאו, לקורסי הרייקי שלי היה אתר סגור עם תכני עזר (לפני 15 שנים)

ומאז? הטכנולוגיה הפכה לחברה שלי. פיתחתי את מה שאני קוראת לו: "אינטואיציה טכנולוגית" הבנתי שהפחד מטכנולוגיה היא סה"כ ערמת פחדים: הפחד מדבר חדש, הפחד שידעו שאני לא יודעת, והפחד לצאת סתומה.

פחדים לעומת זאת זה סיפור אחר: אני לא מפחדת מהם. אני יודעת לעבור דרכם! אני אלופה ב לפרק אותם לגורמים, לצמוח מהם ולצאת מלכה. אז צלחתי אותם. 13 שנים מאז שבחרתי. מאז ששחררתי את עצמי מהפחד מטכנולוגיה.

מאז שלמדתי לשאול, להיעזר, ונהייתי טכנולוגית.

בוטים ודפי נחיתה לארוחת בוקר, אוטומציות בסיסיות לקינוח, וגם... דברים מסובכים אני "מזמינה take out" ומשלמת כדי שיבנו לי.

כוחה של בחירה.

לחיות בחופש מהפחדים שלי. לא לאפשר להם לעצור אותי. לעבור דרכם ולצמוח בעזרתם.

שיווק אכפתי מכריח אותנו להיות טובים לעצמנו

לצמוח

לגדול למלא הפוטנציאל שלנו

לדעת שכלום לא יעצור אותנו

אז מה ההזדמנות שטכנולוגיה מביאה לחייכם?

בתמונה -

פחדתי שכשיגיע מבחן סוף שנה בטאיקוונדו, לא אצליח לשבור קרש. המורה שלי - הקדים את המאוחר, ובהרצאה שלו, כשאני לא מוכנה לגמרי הניח לפני לבנה.

נחשו מה?

שברתי אותה בניסיון שני!!!

קומו !!!!

תהיו כל מה שאתם יכולים להיות !!!!

שלך דקל

אם יש לך עסק - יזמה שהגיע הזמן שלהם לתפוס מקום הראוי בעולם וליצור האימפקט, זה הזמן לשוחח איתי ולבדוק איך אוכל לעזור