כמה פעמים שמעת את עצמך אומר לעצמך:
"אני לא מתחבר ל….. " ובהמשך המשפט היו אסטרטגיה (השקה לדוגמא) או טקטיקה שיווקית (וידאו, בוט, רשימת תפוצה וכאלו) ?
הרבה פעמים, "אני לא מתחבר.ת" הוא משפט תחפושת להימנעות מעשיית פעולות לא נוחות.
להישאר "לא טכנולוגים"
להמשיך לפחד מחשיפה ולא לכתוב או לא להעלות סרטונים
להישאר בלי רשימות תפוצה או קידום ממומן
לא ללמוד איך לענות למתעניינים בטלפון
להמשיך להתעלם מהמספרים
לעבוד בלי תכנית יעדים ומטרות
"לזרום" עם העסק
להגיד בא לי ו לא בא לי ….
כזה….
זו סופר התבלבלות
למה?
כי כל אלו, הם אסטרטגיות וטקטיקות עסקיות ניטראליות
אין להן ולשימוש בהן קשר לערכים.
וכל פעם שיש הימנעות כזו ממשהו שהוא "כלי" זה סימן שמה שמנהל אותנו עכשיו הוא פחד.
פחד מהחדש,
מהלא מוכר
מכישלון
מחשיפה
מהתגובות של הסביבה
מלהיות במקום של "לא יודע-ת"
ושאנחנו צריכים לנשום לתוכו ולעבור דרכו
אז מה כן קשור לערכים ולחיבור?
מה שאנחנו יוצקים לתוך הכלי -
הערך
נשאל את עצמנו:
האם אנחנו מפעילים כתיבה שיווקית מניפולטיבית,
או יוצרים שיח מקרב ומחבר אמיתי?
האם אנחנו מוכרים בכוח, דוחפים ומשכנעים
או שאנחנו מזהים צרכים ומתאימים פתרונות ?
האם אנחנו מסתכלים החוצה, רואים מה כולם עושים, ואז עושים אחריהם
או שאנחנו משקיעים זמן בללמוד את עצמנו ואת החוזקות שלנו וליצור תכניות ופעילויות שנובעות מהכוחות שלנו, שכיף לנו לעשות שעובדות בשבילנו?
כשאנחנו מרגישים כיווץ בשיווק או בכל עשייה עסקית אחרת זה קצת בגלל שלא אפשרו לנו דרך אחרת:
ניסו להכניס אותנו לשיטה או תבניות לא מספיק גמישות לאפשר ביטוי עצמי
לימדו אותנו דרכי השפעה נכלוליות ….
וזה כאב לנו.
ביושרה שלנו
בלב שלנו
בחיבור
ואז נמנענו מהכל..
אז מה עושים ?
איך מקבלים החלטות שאפשר לעמוד בהן?
זוכרים שזה עסק - ולכן הוא חייב שיהיו לו ניהול, שיווק, מכירות, שירות, כספים
זוכרים את הערך - שיש לנו בחירה איך לעשות את זה אמיתי מחובר ויעיל כך שיכנסו לקוחות חדשים לעסק כל הזמן
נושמים לתוך הפחד או הכיווץ ומדברים איתו - והעיקר - נשארים בתנועה קדימה
למרבה ההפתעה, גם בעלי ובעלות עסקים עם ניסיון רב והצלחות פוגשים את הכיווץ הזה לפני כל פריצה.
יש תקרות שאפשר לנפץ לבד, ויש כאלו שצריך מישהו שכבר עשה את זה.
אם העסק שלך מתקדם ויש תחושה של תקרה מתקרבת, זה הזמן להציץ כאן ואם התחברת, להשאיר פרטים.
דקל